מערכות מיון מו"ר ומרק"ם לבתי ספר לרפואה במסלולים השש שנתיים

אין ספק שהמועמדות למסלולי הרפואה השונים, היא מהמאתגרות, היוקרתיות והייחודיות שקיימות היום. לא פשוט להתקבל למסלולים הללו וגם מבחינת האוניברסיטאות אשר מפעילות את המסלולים השונים בעולם הרפואה, קשה מאוד 'לסנן' בצורה אפקטיבית את המועמדים ולבחור מהם - אלפי מועמדים מידי שנה - את הטובים והמתאימים ביותר.

נכון, לפני הקבלה לאוניברסיטה צריכים המועמדים ללימודי הרפואה לעבור בחינה פסיכומטרית, שמעידה על יכולות מסוימות. רק מועמד בעל ציון פסיכומטרי גבוה מאוד, יוכל להתקבל ללימודי רפואה ויש שרואים בכך קריטריון מספיק וסנן אפקטיבי ביותר.

עבור האוניברסיטאות, כלי הסינון הזה אינו מספיק, ואפשר להבין מדוע. האוניברסיטאות הללו יודעות אלפי דברים שאנחנו, כאנשים שאינם מגיעים מעולם האקדמיה והרפואה, לעולם לא נדע. לכן, הן זקוקות לכלי סינון אפקטיביים נוספים. כיום יש שתיים כאלו: מערכת מיון לרפואה מו"ר וכן מערכת מיון לרפואה מרק"ם.

מה הן הבחינות הללו?

שתי מערכות המיון הן למעשה כלי בחינה חשובים עבור מי שרוצה להתקבל לבית ספר לרפואה בישראל. הבחנות הללו מורכבות מחלק של שאלונים - מספר שאלות פתוחות בנושאים שונים - ומחלק של מבחני הערכה.

השאלונים, אותן שאלות פתוחות, באים לבחון את תגובתו של המועמד במצבים מסוימים. הנבחן מקבל לידיו מספר שאלות שמתארות סיטואציות מורכבות, ועליו לפרט בכתב יד מה היה מבצע באותן סיטואציות.

ניתן לראות כאן מספר דוגמאות לשאלות כאלו (מתוך אתר המרכז הארצי לבחינות והערכה).

מבחני ההערכה מזכירים במידת מה את מבחני ההערכה הנהוגים בשוק העבודה הישראלי, כאשר גם כאן הם נעשים במטרה לבחון את תפקודו של הבחן בסיטואציות מסוימות. מבחני ההערכה כוללים ראיונות אישיים, משחקי תפקידים, סימולציות שונות ודיונים על סיטואציות מעולם הרפואה.

בעבר, מועמדים לבתי ספר לרפואה היו צריכים לעבור את שני המבחנים, אך היום מספיק לעבור רק את אחד מהם: מערכת מיון לרפואה מו"ר (שתתקיים באוניברסיטת תל אביב או בטכניון בחיפה) או מערכת מיון לרפואה מרק"ם, שנערכת באוניברסיטה העברית בירושלים.

ציוני הבחינות הללו נעים בין 150 ל-250 נקודות, כאשר רק לאחר שהמוסדות האקדמיים קיבלו לידיהם את הציונים של המועמדים, יוכלו האחרונים לברר מהי התפלגות הציונים בבחינה לפי פרקים. חשוב לזכור כי מועמדים בעלי לקויות למידה או מגבלות פיזיות, יכולים להיבחן באחת משתי הבחינות הללו, תוך הקלה מתאימה בתנאי הבחינה שלהם.

שאלות כלליות על הבחינה

שאלה	מה עליי לעשות אם קיבלתי זימון לשתי הבחינות גם יחד?
תשובה	יש לפנות מוקדם ככל האפשר אל המרכז הארצי לבחינות והערכה ולדווח על כך
שאלה	אם החלטתי לוותר על הבחינה אליה זומנתי - מה יקרה?
תשובה	על פי החלטתן של האוניברסיטאות העוסקות בעניין, וויתור על אחת מהבחינות כמוהו כוויתור על השתתפות בשתי הבחינות גם יחד
שאלה	בעבר נבחנתי באחת מהבחינות הללו. האם יש לי פטור מהבחינה השנה?
תשובה	הציון בבחינת מו"ר ומרק"ם תקף לשלוש שנים בלבד. תוקף המבחנים למי שנבחן שנה או שנתיים קודם למועד הנוכחי, תלוי באוניברסיטה שאליו הוא מעוניין להתקבל
שאלה	האם הבחינות מתקיימות בעברית בלבד?
תשובה	מאחר ומדובר בבחינות אשר מיועדות למיון המועמדים במערכת הבריאות הישראלית, עליהם לשלוט בשפה העברית על בוריה. לכן, הבחינות מתקיימות בעברית בלבד. עם זאת, הבחינה אינה עומדת על רמת הלשון והדקדוק של הנבחן
שאלה	מתי אדע את התוצאות?
תשובה	תוצאות הבחינות נמסרות לאוניברסיטאות השונות ואלו שולחות, מספר שבועות לאחר הבחינה, את תשובתן למועמד - האם התקבל או לא.

---