ישראלים רבים נוטים להאמין כי ילדיהם "צריכים" ללמוד בכיתת מחוננים אבל בפועל רק כ-6% מכלל התלמידים נחשבים מחוננים מבחינה אקדמית. כדי להבין זאת טוב יותר, חשוב להכיר מהם ההבדלים הכלליים בין תלמידים "מוצלחים" לאלו המחוננים, כך לדוגמא:
בעוד שמשרד החינוך מחייב שינויים בצורת ההוראה הקשורה לתלמידים עם לקויות למידה, אין חובה לדרכי הוראה מותאמות לילדים מחוננים. באופן דומה, אין דרישות או מימון המיועדים במיוחד לתלמידים מחוננים. למרות זאת, רווחת הדעה כי על מנת שהתלמידים המחוננים יוכלו לפתח את היכולות שלהם באופן מלא הם זקוקים לשירותים או לפעילויות שלפעמים לא מסופקים על ידי בתי הספר הרגילים.
איתור תלמידים מחוננים יכול להיעשות באמצעות סוגים רבים של מבחנים כולל: ציוני התלמיד בבית הספר, מבחני IQ (חלקיים או מלאים), מבחני יכולת או הישגים אחרים על בסיס פרטני אם נראה שהתלמיד הגיע לרמה שהיא מעל הממוצע של בני גילו. מבחני המיון הראשונים עשויים לכלול מבחני IQ חלקיים, מבחני הישגים, שאלונים שממלאים המורים וההורים ובדיקת עבודות הכיתה.
אם המיונים הראשונים מצביעים על מחוננות אפשרית, אזי מתבצעים מבחני IQ מלאים או הערכת יכולת אחרת. לפעמים, כאשר המיון הראשוני לא מעיד על מחוננות פוטנציאלית, יש הורים שבוחרים לערער ולבקש בדיקה נוספת, או אפילו לשלם בעצמם עבור בדיקות פרטיות.
תלמידים מחוננים ומוכשרים, מעידים לרוב על יכולת הישגית גבוהה בתחומים כמו יכולת אינטלקטואלית, יצירתיות, כישורים אמנותיים או מנהיגות. למרות תכונות חשובות אלו, צעירים מחוננים נוטים להיות מיועדים בעיקר ללימודי הנדסה (ביוטכנולוגיה, כימיה וכו'), מדע, רפואה ועוד. עם זאת, אין הדבר אומר כמובן שרק ילד מחונן יוכל לזכות בבגרותו בתואר אקדמי מתקדם בתחומים אלה - אדרבא, לפעמים דווקא תלמידים שלא פרחו בבית הספר, מצליחים להגיע להישגים אקדמיים מרשימים כשהם מתבגרים ומחליטים למקד את עצמם בקריירה ולימודים, בניגוד לפעילותם בצעירותם.